האם אנו ערוכים למשבר הבא? המהלכים להפיכת ה-ESG מהיערכות לסיכוני אקלים וסביבה לרגולציית חובה

ארז סופר, שותף מנהל, BDO

שינוי האקלים והסיכון הסביבתי צובר תאוצה כגורם משמעותי בעיניהם של  משקיעים ובעלי עניין נוספים. וזאת, בשל ההשפעה הפוטנציאלית של השינוי האקלימי על המודלים העסקיים, תזרימי מזומנים, מיצוב פיננסי וביצועים עסקיים של תאגידים. בשל כך אנו צופים כי, לשינויים הנ"ל עשויה להיות השפעה עתידית על הרגולציה המוטלת על שורה של תעשיות בצורה ישירה או עקיפה והן נדרשות לבצע שורה של פעולות וולונטריות על מנת לנהל את הסיכון של השפעת שינוי האקלים על עסקיהם. תאגידים שעסקיהם חשופים באופן ישיר להשפעות של שינוי אקלים ושינויים סביבתיים יושפעו באופן ניכר יותר מתאגידים אשר החשיפה כאמור נמוכה יותר על עסקיהם ולפיכך ידרשו להיערך להשפעה האמורה כבר בעתיד הקרוב.

בחודש מאי 2020 פרסם הבנק האירופאי המרכזי (ECB) מדריך המפרט את הציפיה של גורמי הפיקוח ממוסדות פיננסים באירופה הקשורה להתמודדות עם הסיכונים הקשורים  לאקלים והסביבה. הרקע לפרסום המדריך נובע בין השאר מתוכנית ה-European green deal  שפרסם האיחוד האירופאי. התכנית רואה בסיכון הסביבתי איום קיומי שעל מנת להתמודד עימו זקוקה אירופה לאסטרטגיית צמיחה חדשה שתהפוך את כלכלת האיחוד למודרנית, חסכונית במשאבים ותחרותית עד לשנת 2050. מדריך זה נועד להתוות מסגרת עבודה עבור 187 המדינות החתומות על "הסכם פריז" (Paris Agreement) וביניהן גם מדינת ישראל. במסגרת "הסכם פריז" המדינות התחייבו להירתם לעידוד מוסדות פיננסים כגון בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, מנהלי תיקים ומשקיעים מוסדיים לפעול לעמידה במחויבות המדינות במסגרת הסכם פריז, מתוך הכרה בסיכוני משבר האקלים והמחויבות להתמודד, לנהל ולמזער את הסיכון הסביבתי. המדריך שפורסם על ידי ה- ECB מהווה  קריאה למוסדות פיננסים באירופה להתייחס לסיכון הסביבתי  בכל ההתנהלות העסקית שלהם. המוסדות הפיננסים ידרשו לכלול התייחסות לסיכון הסביבתי במסגרת אסטרטגיות ההשקעה ,הממשל התאגידי, תאבון הסיכון, תוך שהן מנהלת ומדווחות על  הסיכון הסביבתי ומבצעות מבחני קיצון.

הסיכון הסביבתי בעולמם של המוסדות הפיננסים נחלק לשניים: הסיכון הפיזי וסיכון המעבר. הסיכון הפיזי מתייחס לסיכון הנובע מאירועי אקלים נקודתיים כגון שיטפונות וסערות ואירועים מתמשכים כגון התחממות כדור הארץ ועלייה בגובה פני הים. סיכון המעבר מתייחס לסיכון הנובע בתקופת המעבר לסביבה ירוקה יותר באירופה אשר כתוצאה מיישומה גובר הסיכון להפסדים פיננסים כתוצאה מהוראות רגולטוריות אשר יצמצמו או אף יגבילו תעשיות מסוימות לדוגמא ההחלטה על צמצום השימוש בתעשיות מזהמות הפולטות פחמן. 

החשיפה המשמעותית לסיכונים הסביבתיים הקיימת במוסדות פיננסים יכולה להתבטא בעיקר בסיכוני אשראי ובסיכוני שוק. הסיכון הינו כי העמדת אשראי על ידי מוסדות פיננסים לתאגידים אשר חשופים להפסדים עתידיים כתוצאה מסיכונים סביבתיים תגדיל את סיכון הכשל בעסקאות האשראי שיבצעו מוסדות פיננסיים עם תאגידים כאמור ועל כן המוסדות הפיננסים ידרשו למדוד את הסיכון המצרפי הגלום בתיק האשראי החשוף לאותם סיכונים סביבתיים ובהתאם לכך לקבוע את תאבון הסיכון לעסקאות. סיכון השוק ינבע מחד מירידת שוויין של השקעות אשר יפגעו כתוצאה מחשיפתם לסיכונים סביבתיים ומאידך מסנטימנט שלילי בשוק שעלול להיווצר בשוק כתוצאה מהחלטת משקיעים שלא להשקיע בתאגידים אשר פעילותם פוגעת בסביבה. סיכוני  אשראי ושוק הינם סיכונים משמעותיים בניהול עסקי תאגיד פיננסי, עם זאת ראוי להדגיש כי הסיכון סביבתי  חובק  פריזמת סיכונים רחבה יותר המתייחסת בין היתר גם לסיכון אסטרטגי כגון אבדן נתח שוק  כתוצאה מהתממשות משבר אקלימי, סיכון מוניטין שינבע ממתן שירותים לתעשיות הפוגעת באקלים וסיכון תפעולי כדוגמת קריסת מערכות IT של התאגיד בקרות משבר אקלימי. ההשפעה של מודעות המוסדות להשלכות הסיכון אקלימי וניהול הסיכון הסביבתי שזורה בכל רבדי עסקי התאגידים והגופים פיננסיים החל ממדיניות הארגון, החלטות עסקיות וניהולו.

הציפיה של הגורמים המפקחים הינה שהמוסדות הפיננסים יטמיעו את ההתמודדות עם הסיכון הסביבתי בתהליכי העבודה שלהם וינהלו את הסיכון  ככל  סיכון אחר שזוהה ונמדד על ידם באופן שוטף. בסקרים שביצע ה- ECB נמצא כי מרבית הגופים הפיננסים כורכים כיום את הסיכון הסביבתי במסגרת תהליכי האחריות התאגידית שלהם ולא במסגרת תהליכי העבודה העסקיים. ה- ECB מצפה כי מוסדות פיננסים יכללו בדיווחיהם בעתיד גילויים נרחבים יותר בדבר הסיכון הסביבתי. אלו כוללים בין השאר את רמת הפיקוח של הדירקטוריון על הסיכונים הקיימים וההזדמנויות בעתיד, תפקידי ההנהלה, דרך ניהול הסיכון וכמו כן נתונים כמותיים ויעדים. 

במסמך של ה-WORLD ECONOMIC FORUM גובש מודל דיווח המתייחס לארבעה עמודי תווך, Principles of Governance, Planet, People and Prosperity (4P). דרישות הגילוי מתייחסות בין היתר לממשל התאגידי , לקביעת מטרות הארגון וקביעת סיכונים עסקיים ביחס לסיכון הסביבתי, מדד השוויוניות בהון האנושי, שמירה על בטיחות ובטחון העובדים, יצירת ושימור כישורים ויצירת מקומות תעסוקה.

מבחינת תקינה חשבונאית באירופה גובש מתווה לניהול סיכון האקלים וכן דרישות גילוי מחברות ומוסדות פיננסיים, כך ש-ESG הפך להיות מדד רלוונטי בבחינת תאגידים על ידי משקיעים, הציבור ובעלי עניין ומחויבותם למאמץ העולמי בהתמודדות עם סיכון האקלים בבואם לקבל החלטות. בנוסף פרסם ה-IASB (המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית) בחודש נובמבר 2020 מסמך הנחיות לבחינת השפעת הסיכון הסביבתי על הדוחות הכספיים. גם הרגולטרים  המקומיים נותנים דעתם לנושא, המפקח על הבנקים קרא לבנקים לאימוץ ניהול סיכון סביבתי ורשות ניירות ערך פרסמה בחודש יולי השנה  קול קורא ליישום וולונטרי או רגולטורי של גילוי ESG. 

כל אלו מעידים על  מודעות מוגברת של  גופי התקינה השונים  לנושא סיכוני הסביבה והאקלים במסגרת הדיווח האחיד בנושא הסיכון הסביבתי ככל שהשפעתו רלוונטית ומשמעותית יותר על עסקי הגופים המדווחים. גיבוש מתווה של ניהול סיכון אקלים וכן גילוי רלוונטי לעידן זה, דורש מהתאגידים  לבחון את פעילותם העסקית  ואת המשאב האנושי מנקודת מבט שונה כיום, קיימות מתודות לניהול סיכונים ומסגרות גילוי שגובשו באירופה וניתן להיערך בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים.

מגפת הקורונה  העולמית אשר השפיעה ותשפיע עוד בהמשך על הכלכלה הגלובאלית מהווה מעין  "קריאת אזהרה"  שחשפה את  הכלכלה העולמית במערומיה ומאתגרת בימים אילו את מידת החוסן החברתי-כלכלי הגלובלי. על הנהלות התאגידים להיערך כבר בימים אלו ולגבש מפת דרכים להתמודדות עם ההשפעה העתידית של השינויים הצפויים.

אולי יעניין אותך גם

דבר מנהלת התוכן, ד"ר מיקי הרן

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן ומנכ"לית המשרד להגנ"ס לשעבר

כנס "סביבה 2050" הוא כנס מרכזי וחשוב בנושאי כלכלה ואיכות הסביבה ומתקיים מדי שנה זו הפעם ה-19 ובשונה משנים קודמות ישודר השנה במספר פלטפורמות...

נצר השרון: לקראת פינוי חטיבת קרקע מבוקשת באזור המרכז

בקרקע אשר שימשה עשרות שנים את מפעלי התעשיה הצבאית, נצר השרון מבצעת הליך לצורך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים ונפיצים...

חשיבות עריכת תכנית אכיפה פנימית לתאגיד נוכח המגמות המשפטיות באכיפת דיני הסביבה

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה מס' 1.14 בדבר "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד"...

אקולוגז, המפעל הצעיר מבקעת הירדן שישים קץ לעשן שריפות הגזם החקלאי

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

תשמעו נתון מדהים, בשנת 2017 התקבלו במשרד להגנת הסביבה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת והמספר הזה עולה משנה לשנה...

תרומת התקינה לשימוש חוזר במים

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

המחסור במים מוכר כיום כסיכון בעל סבירות גבוהה ביותר להשפיע באופן שלילי על החברה העולמית, וככזה שיש לטפל בו בדחיפות...

זיהום קרקע כפגם נסתר בעסקת מקרקעין

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

לפי סקר שהוכן עבור משרדי האוצר והגנת הסביבה, בישראל יש כ-23,000 מוקדים של קרקע מזוהמת...

רבותיי- מהפך!
מהפכת האוטומציה של השדות הסולאריים כבר כאן!

ז'אן סממה, מנכ"ל אקופיה

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה המתרחשת בתעשיית האנרגיה העולמית. שחקני אנרגיה מובילים מרחיבים את יישום הטכנולוגיה הפוטוולטאית...

דן ליכטמן-מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון:

"פארק אריאל שרון הוא תבנית נוף מולדתנו. הוא מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי...

מיחזור כימי VS מיחזור מתקדם

מיחזור כימי מהווה נדבך חשוב בארגז הכלים של לוחמי איכות הסביבה. כטכנולוגיה משלימה למיחזור מכאני, היא תורמת לפתרון מגפת פסולת הפלסטיק העולמית.

המרכז להתייעלות במשאבים | שנת פעילות ראשונה

מצד אחד, פיתוח כלכלי הינו יעד חשוב בתעשייה, במיוחד בתעשייה היצרנית הישראלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך...