אקולוגז, המפעל הצעיר מבקעת הירדן שישים קץ לעשן שריפות הגזם החקלאי

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

כולם מדברים על כלכלה מעגלית, בפארק אור המודל החדש כבר מיושם הלכה למעשה בכל החברות הפעילות בו. כתמיד, היופי הוא בעייני המתבונן שכן המומחים שבפארק רואים בכל פסולת אורגנית את חומר הגלם למוצר הבא ובכל בעיה סביבתית, יזמות עסקית בריאה.

תשמעו נתון מדהים, בשנת 2017 התקבלו במשרד להגנת הסביבה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת והמספר הזה עולה משנה לשנה. אחוז משמעותי מתוך כלל השריפות הללו הינו שריפות גזם חקלאי. חשוב להבין כי שריפת פסולת חקלאית היא ממש לא קומזיץ תמים. בערימת גזם חקלאי כמעט תמיד תמצאו גם פסולת פלסטיק, שיירים של חומרי הדברה ואריזות חומרים מסוכנים. בשריפות אלו נפלטים לאוויר חומרים מסוכנים מאוד המהווים סכנה בריאותית חמורה.

העלות החיצונית, כתוצאה מפגיעה בבריאות הציבור הנובעת מפליטות אלו, מוערכת ב-415 מלש"ח בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בישראל מיוצרים מדי שנה כ-900,000 טון פסולת צמחית וכ-70% ממנה אינה מטופלת כראוי. כיום לא קיימת בישראל הסדרה רגולטורית ואף לא פיקוח על טיפול בפסולת חקלאית. אי לכך, במקרים רבים, הפתרון הכדאי ביותר לחקלאי הוא להשליך או לשרוף את הפסולת הנוצרת במשקו. לא רק שאין תמיכה אמיתית לפיתוח שימושים מסחריים בפסולת הגזם השנתית, המדינה באמצעות משרד החקלאות אף מעודדת שריפות פתוחות בנותנה אלפי היתרי שריפת גזם חקלאי.

יזמים למען אוויר נקי: 

הצורך המשווע במענה לבעיית שריפות הגזם הוליד את הפתרון המושלם: הסקיוריפדרפד לולים ביוסקיוריטי המבוסס 100% על גזם חקלאי

אקולוגז, חברה צעירה המפתחת את הסקיוריפד צמחה מתוך פארק אור מבקעת הירדן, הפועל כאינקובטור תומך להקמת ופיתוח חברות בתחום המיחזור.

במהלך שנה אינטנסיבית אחת, צוות החברה הספיק ללמוד את הלוגיסטיקה הכרוכה באיתור, טיפול ושינוע הגזם מכל רחבי הארץ למפעל אקולוגז. בכדי לענות על אתגר הלכלוך המובנה בגזם, הצוות פיתח מערך ניקוי וניפוי ייחודי המסלק ביעילות חלקי פלסטיק, מתכות, אבנים ואדמה ומשאיר להמשך התהליך עץ נקי לשלב הייצור. סריקה טכנולוגית בעולם העלתה כי לא קיים מערך מכונות דומה המסוגל להתמודד עם גזם חקלאי הנחשב כחומר גלם ירוד. מכיוון שלא נמצא "מפעל מדף" הצוות הטכני של אקולוגז בנה בעצמו מערך מודולרי לייצור הרפד המיוחד. 

ענף הלול עובר לגידול ללא אנטיביוטיקה. בשיטת גידול זו מושם דגש על ממשק גידול נקי להפחתת חדירת פתוגנים (ביוסקיוריטי). כדי לסייע ללולן במשימתו, הרפד שפותח באקולוגז הינו היחיד בשוק שעובר עיקור משמעותי כחלק מתהליך ייצורו, אך זו לא גולת הכותרת היחידה של הסקיוריפד. כל לולן יודע שרפד רטוב יוצר תנאי גידול אופטימליים לפתוגנים בלול ומהווה סכנה לבריאות העופות. באקולוגז לקחו את האתגר ברצינות והצליחו לפתח רפד בעל יחס ספיחה/נידוף מיטבי. כיום לאחר עשרות ניסויים מוצלחים בלולים מסחריים לשביעות רצונם של הלולנים, המפעל הצעיר מבקעת הירדן נכנס לשלב ייצור מסחרי, שיווק וביסוס מעמדו בענף הלול. מעודד מהתוצאות הטובות, צוות אקולוגז לא נח על שמריו וכבר עסוק בפיתוח הדור הבא והמשופר של הסקיוריפד

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ ומנהל פיתוח המוצרים של חברת  אקולוגז מספר כי "תוך כדי עבודה מול לולנים, נחשפנו לבעיות נוספות שהענף חווה כמו שינוי בסבילות לקיום הלול במרחב היישובי". לולנים רבים תיארו בפנינו חשש מסגירת מפעל חייהם מכיוון שלא צפו. מסתבר כי בניית ההרחבות בקיבוצים ובמושבים שינתה את הרכב התושבים ואת הסבילות לריחות הנודפים מהלולים עד כדי איום על המשך פעילותם.

תמונה של שבשבות בשדה עם גבעות ירוקות

אל תזלזלו בארוחות משותפות! אולי מהן יבוא הרעיון הבא? 

כיוון מעניין לפתרון בעיית ריחות הלול עלה בסיעור המוחות הקבוע המתקיים בכל ארוחת צהרים בפארק אור. בדיון בבעיית הריחות הרעים מהלול, ד"ר נדב זיו, מנכ"ל  'אור פחם הארץ' ביקש לנסות כפתרון לבעיה את סופחן הביופחם לספיחה מוגברת של אמוניה. אכן, ניסויים ראשונים ומוצלחים בסופחן נוטעים תקווה לחיי שכנות טובה יותר בין הלולים לתושבי ההרחבות. חברת אור פחם הארץ היא סטארט-אפ שאף הוא צומח בשטח פארק מחזור אור. החברה מפתחת מגוון מוצרי ביופחם לשימושים שונים כגון מצעי גידול מנותק משילוב קומפוסט-ביופחם, סופחני פחם לספיחת כימיקלים ואף נשאי פחם פרו-ביוטים. חומרי הגלם של אור פחם הארץ מתקבלים משורות היצור של קומפוסט אור ותוצרי הלוואי של אקולוגז.

פארק אור הוא הבית של חברת קומפוסט אור, יצרן הקומפוסט הגדול בארץ. החברה מטפלת בכ-90% מבוצת השפכים העירונית של ישראל (למעט השפד"ן) ובתוך כך קולטת בכל שנה כ-350 אלף טון בוצה ועוד כ- 150 אלף טון גזם עירוני. רק בעשור האחרון קומפוסט אור ייצרה ושיווקה למעלה מ 2 מיליון מ"ק קומפוסט לחקלאים בכל הארץ. קומפוסט אור, תחל בקרוב לקלוט זרם נוסף של זבל עופות שגדלו על רפד הלול הנקי ממזהמים של אקולוגז ובכך תוכל להציע ללקוחותיה מוצרים חדשים.

צרכן מעניין נוסף של קומפוסט אור היא חברת פרטילו שצמחה בפארק אור ולקחה את הקומפוסט המיוצר בו צעד נוסף קדימה. המוצר של פרטילו נולד מעבודת התזה של איל בן נבט, אגרונום החברה באוניברסיטת בן גוריון. כופתיות הקומפוסט המרוכזות של פרטילו ניתנות להעשרה בחומרי הזנה נוספים ע"פ בדיקת קרקע ובקשת החקלאי. לכופתיות חיי מדף ארוכים והן פועלות בשחרור דשן איטי, אולם הן הרבה מעבר לדשן. הכופתיות של פרטילו מכילות בנוסף גם אחוז חומר אורגני גבוה החיוני לטיוב ובניית אדמה בריאה. 

לסיכום, בפארק אור נוקטים בגישה אקטיבית לקדם פתרון לבעיית שריפת הגזם החקלאי. הפארק מהווה כר גידול לחברות בתחום המיחזור. צוות הפארק התמחה בעבודה עם מגוון פסולות אורגניות והפיכתן למשאב חיוני. בנוסף, החברות בפארק נהנות משתופי פעולה, שימוש בחומרי גלם ותוצרי לוואי, תחום הידוע כיום ככלכלה מעגלית. כעת הכדור מושב לידי הרגולטור כשהעיניים (והריאות) של אזרחי המדינה עוקבות בתקווה להחלטותיו.

אולי יעניין אותך גם

חשיבות עריכת תכנית אכיפה פנימית לתאגיד נוכח המגמות המשפטיות באכיפת דיני הסביבה

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה מס' 1.14 בדבר "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד"...

קיימות בפיננסיים: על רווח, רווחה, וזן חדש של רגולציה סביבתית

גל תמיר, רכז מדיניות רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

אם נסכם למעלה מיובל של התפתחות האסדרה (הרגולציה) הסביבתית, ניתן לומר שהיא התמקדה עד לאחרונה בצד הריאלי של הכלכלה...

דבר מנהלת התוכן, ד"ר מיקי הרן

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן ומנכ"לית המשרד להגנ"ס לשעבר

כנס "סביבה 2050" הוא כנס מרכזי וחשוב בנושאי כלכלה ואיכות הסביבה ומתקיים מדי שנה זו הפעם ה-19 ובשונה משנים קודמות ישודר השנה במספר פלטפורמות...

נצר השרון: לקראת פינוי חטיבת קרקע מבוקשת באזור המרכז

בקרקע אשר שימשה עשרות שנים את מפעלי התעשיה הצבאית, נצר השרון מבצעת הליך לצורך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים ונפיצים...

תרומת התקינה לשימוש חוזר במים

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

המחסור במים מוכר כיום כסיכון בעל סבירות גבוהה ביותר להשפיע באופן שלילי על החברה העולמית, וככזה שיש לטפל בו בדחיפות...

זיהום קרקע כפגם נסתר בעסקת מקרקעין

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

לפי סקר שהוכן עבור משרדי האוצר והגנת הסביבה, בישראל יש כ-23,000 מוקדים של קרקע מזוהמת...

רבותיי- מהפך!
מהפכת האוטומציה של השדות הסולאריים כבר כאן!

ז'אן סממה, מנכ"ל אקופיה

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה המתרחשת בתעשיית האנרגיה העולמית. שחקני אנרגיה מובילים מרחיבים את יישום הטכנולוגיה הפוטוולטאית...

דן ליכטמן-מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון:

"פארק אריאל שרון הוא תבנית נוף מולדתנו. הוא מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי...

מיחזור כימי VS מיחזור מתקדם

מיחזור כימי מהווה נדבך חשוב בארגז הכלים של לוחמי איכות הסביבה. כטכנולוגיה משלימה למיחזור מכאני, היא תורמת לפתרון מגפת פסולת הפלסטיק העולמית.

המרכז להתייעלות במשאבים | שנת פעילות ראשונה

מצד אחד, פיתוח כלכלי הינו יעד חשוב בתעשייה, במיוחד בתעשייה היצרנית הישראלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך...

האם אנו ערוכים למשבר הבא? המהלכים להפיכת ה-ESG מהיערכות לסיכוני אקלים וסביבה לרגולציית חובה

שינוי האקלים והסיכון הסביבתי צובר תאוצה כגורם משמעותי בעיניהם של  משקיעים ובעלי עניין נוספים...