דבר מנהלת התוכן, ד"ר מיקי הרן

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן ומנכ"לית המשרד להגנ"ס לשעבר

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן

כנס "סביבה 2050" הוא כנס מרכזי וחשוב בנושאי כלכלה ואיכות הסביבה ומתקיים מדי שנה זו הפעם ה-19 ובשונה משנים קודמות ישודר השנה במספר פלטפורמות: באתר ואפליקציית Ynet , הזרוע הדיגיטלית של ידיעות אחרונות, באתר האינטרנט של הכנס ושל שותפי הכנס ובמדיה חברתית של הכנס ושל שותפי הכנס. בין המציגים ו/או השותפים בכנס ניתן למנות שרי ומנכ"לי משרדי הממשלה (הגנ"ס, כלכלה ותעשייה, אנרגיה), מזכ"לית רשות הסביבה של אבו דאבי, נציגי משרדי ממשלה בכירים אחרים, רגולטרים משוק ההון והביטוח, יו"רים ומנכ"לי חברות פרטיות וממשלתיות, יו"ר התאחדות התעשיינים ונציגים בכירים של התעשייה, נציגי העמותה הסביבתית המובילה בישראל, אט"ד, נציגי משרד עורכי הדין תדמורלוי ושות', החברה לשירותי איכות הסביבה, נציגי חברות בינלאומיות ועוד.

הנציגים הבכירים של המשרדים ושריהם יציגו את מדיניות משרדם בהיבטי אנרגיה, כלכלה, איכות סביבה והקשר ביניהם כמו גם השפעת הקורונה על עבודת משרדם. השרים יפרטו את האסטרטגיה שמשרדם מוביל, את הנושאים בהם יתרכזו בשנה הקרובה והאם נאלצו לשנות את יעדיהם בגלל משבר הקורונה והקשיים התקציביים. נבקש משר הכלכלה להתייחס לתמיכה של משרדו בתעשייה, להגברת הפריון ולאימוץ כלכלה מעגלית. נבקש מהשרה להגנת הסביבה להתייחס לתוכניות כמו ה"גרין דיל" הישראלי – מה נעשה כדי לקדם מדיניות סביבתית כמו באיחוד האירופי וכן איך בכוונתה לשנות את האסטרטגיה בכל הקשור לטיפול בפסולת. הדיונים יתקיימו במליאה ובחדרי דיונים שיעמיקו את הנושאים בהם תידון המליאה.

מושב התעשייה יעסוק בתרומתה של התעשייה להגנה על הסביבה ובהשתלבותה במגמות הסביבתיות בעולם. התעשיות מתבקשות, כמובן מאליו, שלא לזהם את סביבתם בחומרים מסוכנים אך הן נדרשות מעבר לכך לאמץ נורמות סביבתיות של חסכון בחומרי גלם, במים ובאנרגיה, באימוץ טכנולוגיות מתקדמות וחסכניות וביישום של עקרונות הכלכלה המעגלית. לאחרונה התעשיות, בעיקר אלו שפועלות בשוק העולמי, מאמצות שיטות מחזור, סימביוזה עם מפעלים אחרים, התייעלות, שיפור הלוגיסטיקה וההובלה ובשורה התחתונה מעלות את הפריון תוך כדי שיפור ההגנה על הסביבה. נציגי התעשייה ישתפו אותנו כיצד הם מצליחים לעשות מעבר לנדרש מהם על פי החוק ולהגיע תוך כדי כך גם להישגים כלכליים. בנוסף, יתייחסו נציגי התעשייה למשבר הקורונה וכיצד הוא השפיע על התנהלותם כאשר חלקם נפגעו מההאטה או מהקושי למכור ולייצא ואילו באופן מפתיע חלקם לא נפגעו אלא אפילו התפנו להתייעל ולשפר את ביצועיהם הסביבתיים והכלכליים. נרצה להבין את האסטרטגיה של מפעלים אלו ומה הסיבות להישגיהם. מנכ"לי משרדי הגנ"ס וכלכלה ותעשייה יתבקשו להתייחס לפעילותה של הממשלה בהצבת יעדים ואכיפה לתעשייה ובמקביל בתמיכה, בהכוונה ובחקיקה המקדמת תעשייה שתוכל להתחרות בעולם בעידן שיגיע אחרי משבר הקורונה.

במושב הסיכונים הפיננסיים נרצה לברר כיצד שוק ההון ושוק הבנקאות והביטוח מתאימים את עצמם לעולם ובעיקר בכל הקשור להשפעה של נושאי ההתחממות הגלובלית. כיום ישנם מדדים רבים אפילו בבורסה בישראל העוקבים אחר חברות שאינן "מזהמות" או כאלו שמשקיעות באנרגיה חלופית. מניות חברות האנרגיה המסורתיות לעומת זאת יורדות. חברות שלא יערכו להשתלבות במגמה ההולכת וגוברת של שמירה על הסביבה והימנעות מפליטת פחמן מוגברת עלולות למצוא את עצמן בסכנה הנובעת מירידת מחיר המניה שלהן, מאיבוד היכולת לקבל אשראי נוח, מסכנת מיסוי שלא נערכו לה כיצואנים למדינות בהן יוטל מס פחמן, ממחירי ביטוח הולכים וגדלים ומקנסות משמעותיים. האסונות הסביבתיים שמקורם בהתחממות יוסיפו עוד קושי למבטחים ולמבוטחים ומצד שני מי שיתאים עצמו ויערך מראש עשוי להנות מתמיכות ממשלתיות ומיתרונות סחר נוספים. במושב זה נרצה להבין איך נערכות הרשויות הרגולטוריות בישראל לסכנות הפיננסיות לחברות, לשוק ההון, למבטחים ולנותני אשראי וכן נקבל סקירה מחברת השקעות רב לאומית וחברת ייעוץ רב לאומית כיצד מובאים בחשבון שיקולים של סיכונים פיננסיים הנובעים מהתנהגות סביבתית.

במושב האנרגיה נעסוק בנושא התחממות האקלים המהווה נושא מרכזי בהחלטות של ממשלות רבות בעולם. בעוד שהנשיא טראמפ הביא לנסיגה רשמית של ארה"ב מהסכמי פריז, הנשיא המיועד של ארה"ב ג'ו ביידן מינה, טרם כניסתו הרשמית לתפקידו את ג'ון קרי, שהיה מזכיר המדינה של ברק אובמה, להוביל את המאבק של הממשל בהתחממות הגלובלית. באירופה אמצו את תכנית הגרין דיל שמאמצת בין השאר ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ובמקביל את חישמול התחבורה ומדינות רבות מתכננות להטיל "מס פחמן" ייעודי שתפקידו להוריד את פליטת הפחמן. מדינות כמו גרמניה אף אמצו מדיניות של אפס פליטות עד 2050 . בעקבות הסכמי פריז, ברור כי אם העולם יתנהל, עסקים כרגיל, ללא הפחתה בפליטות גזי החממה, העולם ימשיך להתחמם עד 2050 ב4-5 מעלות צלזיוס ויביא בעקבות זאת המסת קרחונים, הרס בתי גידול ואזורים שלמים, הצפות של ערי חוף, שרפות יער אדירות, בצורות ושיטפונות ובנוסף ייווצר גלגל מסוכן של התחממות גלובלית נוספת שכן תופעות אלו ברובן תורמות גם הן בעצמן להגברת ההתחממות.

בעקבות הסכמי פריז נקבעה מטרה משותפת למדינות העולם להפחית את ההתחממות ל 2 מעלות ורצוי אף ללא יותר מ1.5 מעלות צלסיוס עד 2050. ההתחממות נובעת בעיקר מפליטות של פחמן דו חמצני המגיע משריפת דלקים וכן מגז המתן המגיע מהפקת הדלקים ומגידול בקר לבשר. לפיכך, חברות האנרגיה והממשלות יהיו אלו שבמעשיהם יקבעו האם אנחנו צועדים לקטסטרופה או שניתן להציל את העולם על ידי הפחתת הפליטות והיערכות לנזקיה. במושב זה נרצה לברר מהי מדיניות המשרדים האחראיים על מדיניות האנרגיה של ישראל. נבחן את ההצעה של משרד האנרגיה שעברה את אישור הממשלה להגביר את ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים ב30% עד 2030 וננסה להבין מה יאפשר השגת מטרה זו ומה ימנע אותה. ישראל תצטרך לבחון האם היא מטילה מס פחמן וכיצד היא מעודדת טכנולוגיות חדשניות בתחום ייצור האנרגיה ואגירת האנרגיה. טכנולוגיות יעילות וזולות של אגירת אנרגיה יאפשרו לאגור את האנרגיה שמייצרים הפאנלים הסולאריים ביום ולעשות בהם שימוש בשעות בהן השמש לא זורחת. נציגת חברת טויוטה תדגים איך ניתן ליישם כלכלה מעגלית ולהביא לחסכון באנרגיה בייצור ובשימוש של רכביה.

נציגי חברות הגז יבהירו איך חברות השורפות דלקים פוסיליים יכולות בכל זאת לתרום את חלקן להפחתת פליטות גזי החממה ונציגת טויוטה תראה הלכה למעשה איך חברת ענק בתחום התחבורה יכולה לתרום את חלקה החל בתכנון רכב היברידי או חשמלי וכלה בתכנונו כך שניתן למחזר אותו כמעט ללא יצירת פסולת. מעניין מאוד יהיה לשמוע את נציגת האמירויות Her Excellency Dr. Shaikha Al Daheri Secretary General Environment agency -Abu Dhabi שתפרט את מדיניות איכות הסביבה של אבו דבי מהרגולטורים הגדולים ביותר במזרח התיכון.

במושב הצרכנות, מיחזור והתייעלות נעסוק במושג הצרכנות הסביבתית שהיא מושג קיים כבר הרבה שנים בעולם. ניתוח הסיבות לזיהום סביבתי ולהתחממות גלובלית מלמד שלהשלכת פסולת, חוסר יעילות בייצור וצרכנות בזבזנית יש תרומה משמעותית. בישראל כשליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה וגורם למפגעים סביבתיים ולפליטה של גז המתן הגורם להתחממות כדור הארץ. תעשיית הבקר למזון אחראית לנתח משמעותי מפליטות גז המתן. אם נשווה את פליטות המתן של תעשייה זו נקבל ,לפי מחקר של מקנזי, פליטות בסדר גודל של מדינה גדולה. מכאן שיש צורך בשינוי הרגלי קנייה, צריכה וייצור של מוצרים החל ממזון, דרך מוצרים בני קיימא וכלה בביגוד.

 

הצריכה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה הולכת וגדלה ובזמן הקורונה אף עלתה בעשרות אחוזים ובעקבותיה מושלכים לאשפה מוצרי חשמל ואלקטרוניקה שאחראים לסדר גודל של 70% מהפסולת הרעילה אף כי תרומתם לנפח הפסולת קטנה מ10% . הדרך בה בחרו בישראל ובעולם היא להעלות את היטל ההטמנה על הפסולת הביתית ולחייב באחריות יצרן את היצרנים היבואנים והמשווקים ולחייבם לקחת אחריות על בקבוקי הפלסטיק, האריזות, שקיות הפלסטיק, הפסולת האלקטרונית והצמיגים. הוקמו תאגידים כמו: אלה, תמיר, אסופתא ומ.א.י. שתפקידם לאפשר מיחזור של פסולות. המדינה שוקלת דרכים שונות לעודד מיחזור והתייעלות לצורך הפחתת פליטות ופסולת וכמובן משקיעה בחינוך כדי להביא לשינוי הרגלי צריכה בזבזניים ולעידוד החיסכון. נרצה להבין במושב זה האם יש הישגים בתחום זה בהשוואה לעולם ומה עוד ניתן וצריך לעשות. המשרד להגנ"ס שקל בעבר מספר אסטרטגיות בתחום הפסולת שהביאו לשינוי אך לא לשינוי משמעותי. במושב זה נבקש ממנכ"ל המשרד להגנ"ס להציג מה היא האסטרטגיה החדשה של המשרד וכן התייחסות לחקיקה חדשה בהרחבת חוק הפקדון על בקבוקים חדשים ומה הצפי לחוק השקיות. נשמע מנציג תאגיד המחזור מ.א.י על ההישגים והמהמורות ביישום מיחזור הפסולת האלקטרונית. במושב נתייחס לשאלה איך רואה מכון התקנים את חלקו בהגנה על צרכנים ובעידודם לצרוך מכשירים יעילים אנרגטית או ניתנים למיחזור בקלות וללא הטעיות. נרצה להבין, למשל, מה עמדתם לגבי כוונת משרד האנרגיה להסתפק בהכרזת יבואן על היעילות האנרגטית של מכשיר החשמל המיובא במקום בדיקה של מכון התקנים. נציג טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת וכן נביא דוגמא של חברה בינלאומית חברת H&M שתציג כיצד ניתן להפחית שימוש באנרגיה, פליטות, פסולות וחומרי גלם בייצור ולעודד התנהגות צרכנית נבונה בתעשיית האופנה.

נושא הפסולת בכלל והפסולת האלקטרונית יורחב בחדרי הדיונים. נושא הקרקעות המזוהמות והטיפול בהם יורחב גם הוא בחדרי הדיונים וכן יוקדש דיון לכלכלה מעגלית על ידי בכירי המשק ודיון בנושא האקלים בראי הדורות הבאים על ידי אט"ד.

אנחנו מצפים שגם הפעם הכנס יוביל את השיח הסביבתי האקטואלי ויכנס את כלל הגורמים, קובעי המדיניות, מקבלי ההחלטות ובעלי העניין בתחומי הסביבה המשפיעים על כלכלת ישראל ואיכות החיים בה וכמדי שנה הכנס יוכיח עצמו כגורם מרכזי ואסטרטגי המעודד ומוביל תהליכים ומסייע בגיבוש מדיניות.

אולי יעניין אותך גם

נצר השרון: לקראת פינוי חטיבת קרקע מבוקשת באזור המרכז

יפתח נאור, מנכל נצר השרון

בקרקע אשר שימשה עשרות שנים את מפעלי התעשיה הצבאית, נצר השרון מבצעת הליך לצורך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים ונפיצים...

חשיבות עריכת תכנית אכיפה פנימית לתאגיד נוכח המגמות המשפטיות באכיפת דיני הסביבה

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה מס' 1.14 בדבר "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד"...

קיימות בפיננסיים: על רווח, רווחה, וזן חדש של רגולציה סביבתית

גל תמיר, רכז מדיניות רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

אם נסכם למעלה מיובל של התפתחות האסדרה (הרגולציה) הסביבתית, ניתן לומר שהיא התמקדה עד לאחרונה בצד הריאלי של הכלכלה...

אקולוגז, המפעל הצעיר מבקעת הירדן שישים קץ לעשן שריפות הגזם החקלאי

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

תשמעו נתון מדהים, בשנת 2017 התקבלו במשרד להגנת הסביבה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת והמספר הזה עולה משנה לשנה...

תרומת התקינה לשימוש חוזר במים

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

המחסור במים מוכר כיום כסיכון בעל סבירות גבוהה ביותר להשפיע באופן שלילי על החברה העולמית, וככזה שיש לטפל בו בדחיפות...

זיהום קרקע כפגם נסתר בעסקת מקרקעין

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

לפי סקר שהוכן עבור משרדי האוצר והגנת הסביבה, בישראל יש כ-23,000 מוקדים של קרקע מזוהמת...

רבותיי- מהפך!
מהפכת האוטומציה של השדות הסולאריים כבר כאן!

ז'אן סממה, מנכ"ל אקופיה

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה המתרחשת בתעשיית האנרגיה העולמית. שחקני אנרגיה מובילים מרחיבים את יישום הטכנולוגיה הפוטוולטאית...

דן ליכטמן-מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון:

"פארק אריאל שרון הוא תבנית נוף מולדתנו. הוא מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי...

מיחזור כימי VS מיחזור מתקדם

מיחזור כימי מהווה נדבך חשוב בארגז הכלים של לוחמי איכות הסביבה. כטכנולוגיה משלימה למיחזור מכאני, היא תורמת לפתרון מגפת פסולת הפלסטיק העולמית.

המרכז להתייעלות במשאבים | שנת פעילות ראשונה

מצד אחד, פיתוח כלכלי הינו יעד חשוב בתעשייה, במיוחד בתעשייה היצרנית הישראלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך...

האם אנו ערוכים למשבר הבא? המהלכים להפיכת ה-ESG מהיערכות לסיכוני אקלים וסביבה לרגולציית חובה

שינוי האקלים והסיכון הסביבתי צובר תאוצה כגורם משמעותי בעיניהם של  משקיעים ובעלי עניין נוספים...