קיימות בפיננסיים: על רווח, רווחה, וזן חדש של רגולציה סביבתית

גל תמיר, רכז מדיניות רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

גל תמיר, רכז מדיניות רגולציה, אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

אם נסכם למעלה מיובל של התפתחות האסדרה (הרגולציה) הסביבתית, ניתן לומר שהיא התמקדה עד לאחרונה בצד הריאלי של הכלכלה. בבואה להפחית השפעות חיצוניות סביבתיות, היא פגשה ופוגשת תהליכי ייצור הפולטים מזהמים לסביבה, שרשרות הובלה ומסחר של חומרים רעילים ופסולות, כרייה וניצול משאבי טבע וכדומה. בעשור וחצי האחרונים אנו עדים לתפנית מסוימת, כאשר יותר ויותר מובילי מדיניות סביבתית עוסקים בצד הפיננסי של הכלכלה – קרי, למערכי המימון של הפעילויות הכלכליות שיש להן השפעות סביבתיות. ככלל, בית היוצר של האסדרה הסביבתית-פיננסית – בהיותה אסדרה פיננסית – הם הרגולטורים הפיננסיים, ובתוכם ניתן למנות את המפקחים על ענפי הביטוח, הבנקאות ובתי ההשקעות. 

האם מדובר בזן חדש של אסדרה סביבתית? אולי, אבל צריך לציין שהאסדרה הסביבתית אינה יציר של סוכנויות ומשרדי הסביבה בלבד, אלא יציר משולב של גורמים מתחומים שונים כגון מוסדות תכנון, משרדי אנרגיה, תחבורה ובריאות, ורשויות מוניציפליות. כשם שבתחומים האחרים התגבשה ההכרה בדבר הצורך בהפנמת שיקולים סביבתיים במסגרת כלי האסדרה המסורתיים והשגרתיים, כך גם בתחום הפיננסי. למשל, הממשק של האסדרה הסביבתית-פיננסית עם חובות הגילוי החלות על חברות וגופים פיננסיים. מטרת חובות הגילוי, הנגזרים במידת מה מעולמות הגנת הצרכן, היא לאפשר לגורמים בשוק ולציבור הצרכנים לקבל החלטות מבוססות מידע. הוספת מידע הנוגע להשפעות סביבתיות מאפשרת לצרכנים ולגורמים בשוק להתייחס בשיקולי החלטותיהם גם להיבטים הללו. דוגמה נוספת לממשק קשורה באינטרס הציבורי של שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, וכקבוצה ניתן לכנותה מבחני קיצון. מדובר בבחינה של הסיכונים הנגרמים מתרחישים תיאורטיים המבוצעת ככלל על ידי מפקחים על ענפי הבנקאות והביטוח כדי להעריך את יציבות המערכת בתרחישים שונים, כגון עלייה קיצונית בשיעורי האבטלה או עלייה חריגה במחירי הנדל"ן. המבחנים עוזרים להבין את הסיכונים הפיננסיים הספציפיים הנשקפים ברמת המוסד הפיננסי היחיד, וכן את החוסן של המערכת הפיננסית כולה. בשנים האחרונות מדינות רבות החלו לבצע מבחני קיצון על תרחישי שינויי אקלים.  

אך לא הכל שגרתי וכאן חשוב לציין את התפנית: באופן מסורתי, על מקבלי החלטות בגופים פיננסיים ובדירקטוריונים של חברות לבחון סיכונים מכל סוג כאשר הם מהותיים. ומהי אותה מהותיות? כאשר סיכון מסוים יכול להשפיע באופן משמעותי למשל על תשואות – אזיי הוא מהותי. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתפתח עקרון הקרוי "מהותיות כפולה". לפיו, לצד המהותיות המסורתית, יש לשקול ולגלות סיכונים היכולים להשפיע באופן משמעותי על הסביבה (או החברה) גם כשלא ברור שיש להם השפעה כלכלית-פיננסית ישירה. 

עקרון זה מגיע כהמלצה מ"הלב הפועם" של מתכנני האסדרה הפיננסית באירופה. מדובר בשלושת הרגולטורים הפיננסיים של האיחוד האירופאי, שבמסגרת תכנית אסטרטגית של הנציבות האירופאית בנושא קיימות בפיננסיים מגבשים כיום המלצה עבור הנציבות לאמץ חוקית את גישת המהותיות הכפולה. 

זו אולי גישה חדשנית בעולמות הפיננסיים, אבל למעשה היא ניצבת על תשתית פילוסופית עתיקה שלפיה לכסף יש ערך רק כאמצעי (אינסטרומנט) בעוד שרווחת הציבור נושאת את הערך הפנימי (אינטרנזי). וזה היופי בגישה זו. היא חושפת בפנינו דבר מה מהתפישה הערכית של מתכנני המדיניות הפיננסית בכלכלה השלישית בגודלה בעולם: האחריות על מנהלי הכספיים של כולנו היא לבחון את גם את הרווח שלנו וגם את הרווחה שלנו. 

ומה בישראל? מזה כעשור הרגולטורים הפיננסיים עוסקים בתחום של קיימות בפיננסיים, ובאחרונה אף הוקם צוות חשיבה שלצד הרגולטורים הפיננסיים שותפים בו גם גורמים ממשרדי המשפטים והאוצר. אך האם עלינו לאמץ את גישת המהותיות הכפולה? סביבתית – כנראה שכן; כלכלית – אם אירופה תאמץ אז דומה שכן, כיוון שהסדרי גילוי שאינם תואמים סטנדרטים אירופאים יכולים לייצר חסמים של תנועות אשראי והון בינינו לבין כלכלת אירופה; וערכית?  

אולי יעניין אותך גם

דבר מנהלת התוכן, ד"ר מיקי הרן

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן ומנכ"לית המשרד להגנ"ס לשעבר

כנס "סביבה 2050" הוא כנס מרכזי וחשוב בנושאי כלכלה ואיכות הסביבה ומתקיים מדי שנה זו הפעם ה-19 ובשונה משנים קודמות ישודר השנה במספר פלטפורמות...

נצר השרון: לקראת פינוי חטיבת קרקע מבוקשת באזור המרכז

בקרקע אשר שימשה עשרות שנים את מפעלי התעשיה הצבאית, נצר השרון מבצעת הליך לצורך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים ונפיצים...

חשיבות עריכת תכנית אכיפה פנימית לתאגיד נוכח המגמות המשפטיות באכיפת דיני הסביבה

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה מס' 1.14 בדבר "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד"...

אקולוגז, המפעל הצעיר מבקעת הירדן שישים קץ לעשן שריפות הגזם החקלאי

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

תשמעו נתון מדהים, בשנת 2017 התקבלו במשרד להגנת הסביבה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת והמספר הזה עולה משנה לשנה...

תרומת התקינה לשימוש חוזר במים

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

המחסור במים מוכר כיום כסיכון בעל סבירות גבוהה ביותר להשפיע באופן שלילי על החברה העולמית, וככזה שיש לטפל בו בדחיפות...

זיהום קרקע כפגם נסתר בעסקת מקרקעין

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

לפי סקר שהוכן עבור משרדי האוצר והגנת הסביבה, בישראל יש כ-23,000 מוקדים של קרקע מזוהמת...

רבותיי- מהפך!
מהפכת האוטומציה של השדות הסולאריים כבר כאן!

ז'אן סממה, מנכ"ל אקופיה

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה המתרחשת בתעשיית האנרגיה העולמית. שחקני אנרגיה מובילים מרחיבים את יישום הטכנולוגיה הפוטוולטאית...

דן ליכטמן-מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון:

"פארק אריאל שרון הוא תבנית נוף מולדתנו. הוא מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי...

מיחזור כימי VS מיחזור מתקדם

מיחזור כימי מהווה נדבך חשוב בארגז הכלים של לוחמי איכות הסביבה. כטכנולוגיה משלימה למיחזור מכאני, היא תורמת לפתרון מגפת פסולת הפלסטיק העולמית.

המרכז להתייעלות במשאבים | שנת פעילות ראשונה

מצד אחד, פיתוח כלכלי הינו יעד חשוב בתעשייה, במיוחד בתעשייה היצרנית הישראלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך...

האם אנו ערוכים למשבר הבא? המהלכים להפיכת ה-ESG מהיערכות לסיכוני אקלים וסביבה לרגולציית חובה

שינוי האקלים והסיכון הסביבתי צובר תאוצה כגורם משמעותי בעיניהם של  משקיעים ובעלי עניין נוספים...