תרומת התקינה לשימוש חוזר במים

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי

האתגר הבא: מיחזור פסולת בניין

המחסור במים מוכר כיום כסיכון בעל סבירות גבוהה ביותר להשפיע באופן שלילי על החברה העולמית, וככזה שיש לטפל בו בדחיפות. החלטת העצרת הכללית של האו"ם מיולי 2012 קיבעה את הצורך להתמודד עם מחסור במים באמצעות שימוש במקורות מים שאינם קונבנציונליים.

אותה ההחלטה של האו"ם חיזקה את הפעילות בזירת התקינה הבין-לאומית בתחום המים, ו-ISO, ארגון התקינה הבין-לאומי, החליט בשנת 2011 בסדנה שנערכה ביפן ושהשתתפו בה מאות מומחים מכ-70 מדינות, על סדרי העדיפויות בטיפול בתקני מים וביוב לשנים הבאות.

ישראל, על ידי מכון התקנים הישראלי ובעזרת תוכנית שהוביל משרד הכלכלה Israel NewTach, הציעה ל-ISO לקדם תקינה בתחומים שבהם היא מנוסה ביותר, בהיותה מדינה הממוקמת באזור סמי-ארידי והמתמודדת בהצלחה עם מחסור במים מאז הקמתה. כך המומחים הישראלים התחילו להוביל את התקינה הבין-לאומית בנושאים של שימוש בקולחים (מי ביוב מטופלים) להשקיה לצורכי חקלאות וניהול פחת (בזבוז) מים.

סדרת תקני השקיה בקולחים

לצורך הכנת התקנים הבין-לאומיים, מכון התקנים אסף את המומחים המובילים בתחום. סדרת התקנים שישראל הובילה את הכנתה, ISO 16075, העוסקת בשימוש בקולחים להשקיה חקלאית, כוללת הנחיות לביצוע פרויקט השקיה במים מושבים, לרבות הולכת המים ממכון הטיהור לשטח, איגומם, אמצעי הסינון וההשקיה הנדרשים לשימוש בקולחים וכן התייחסות לתנאים התברואיים בשימוש במים אלה, שמירה על העובדים ושאר הבאים איתם במגע ומניעת זיהום מי התהום והצומח. נוסף על כך, סדרת התקנים כוללת התייחסות לניטור הקולחים. כדי שהתקנים יתאימו לכל המדינות בעולם לא נקבעה דרישה לאיכות המים, אלא רק ניתנו המלצות בנוגע לסוגי הגידולים שאפשר להשקות בכל אחת מהאיכויות של מי הקולחים.

פרסום הסדרה התחיל ב-2015, ובאחרונה היא גם עודכנה. התקנים אומצו באופן כמעט מיידי על ידי המדינות צרפת, ספרד ופורטוגל, שבהן נעשה שימוש רב בקולחים לצורכי השקיה. נוסף על כך, סדרת התקנים שימשה בסיס לדירקטיבה אירופית בנושא שימוש חוזר במים, EU 2020/741. אימוץ התקנים על ידי מדינות רבות יסיר מחסומי מסחר בעולם, וימנע העמדת קשים על ידי ארגוני הקניות האירופיים בכל הנוגע לייצוא תוצרת חקלאית מישראל למדינות אירופה ואחרות.

תקנים בנושא ניהול פחת מים

הובלת ההכנה של תקנים בין-לאומיים בנושא פחת מים התקשתה בתחילה לקבל תמיכה בין-לאומית, וזאת מכיוון שבחלק מהמדינות קיימות תקנות או הנחיות לאומיות בנושא. נוסף על כך, במדינות רבות, בגלל מחיר המים האפסי לצרכן, הפסד המים אינו מהווה אתגר לתעשייה, ולכן היא לא בוחרת לעסוק בו.

למרות כל זאת, בשל הצורך בסטנדרט בין-לאומי לניהול נכון של פחת מים, הוועדה שהכינה את התקן הצליחה להגיע לקונצנזוס, ובחודשים הקרובים יתפרסם התקן הבין-לאומי הראשון בתחום, ISO 24528, המציע מדריך לבחינת פחת המים הקיים. המשתמשים בתקן יוכלו, במסגרת ניהול הנכסים של חברת המים, לבצע תהליך התייעלות בנושא פחת מים, שגם יכול לצמצם משמעותית החלפה של תשתיות קיימות. נוסף לתקן שעומד להתפרסם, מכון התקנים הישראלי כבר מקדם תקינה בין-לאומית נוספת להמשך ניהול פחת המים.

ישראל, באמצעות מכון התקנים הישראלי, מובילה את הכנתם של תקנים בין-לאומיים נוספים בתחום המים. בין השאר התקנים עוסקים בהשקיה בטפטוף, בניהול משברים בחברות מים, בחלוקת מים בחירום ועוד. 

האתגר הבא: מיחזור פסולת בניין

השבת שפכים לשימושי השקיה ושימוש בבוצה (תוצר הלוואי של הטיפול בשפכים) לצורכי דישון קרקע הם פתרונות מצוינים לשימוש חוזר במשאבים במחסור שישראל מובילה את יישומם בעולם. אולם פסולת הבניין בישראל היא עדיין בעיה קיימת, המייצרת מפגע חמור יותר משפכים, שנשאר לאורך זמן ומסכן את איכותם של מי התהום. מעבר לכך, קיים בישראל מחסור חמור בחול ובאגרגטים, ואלה אינם ממוחזרים בצורה מספקת.  

ייתכן שניתן להסביר חלק מהפער בהתמודדות עם המחסור בשני המשאבים בכך שבתחום המים נערכים קמפיינים שמחדדים את המודעות למחסור הקיים במשאב זה, וכתוצאה מכך גם מעודדים מציאת פתרונות. אולם בהיעדר הסברה מספקת בנושא המשאבים האחרים, רוב הציבור עדיין לא מודע למשל לכך שמשאב החול במדינה מתחסל. 

הגזר – חיסכון כספי ותועלת סביבתית משימוש חוזר במשאב במחסור – קיים. כעת יש לעבוד על המקל – אכיפה.

אולי יעניין אותך גם

דבר מנהלת התוכן, ד"ר מיקי הרן

ד"ר מיקי הרן, מנהלת התוכן ומנכ"לית המשרד להגנ"ס לשעבר

כנס "סביבה 2050" הוא כנס מרכזי וחשוב בנושאי כלכלה ואיכות הסביבה ומתקיים מדי שנה זו הפעם ה-19 ובשונה משנים קודמות ישודר השנה במספר פלטפורמות...

נצר השרון: לקראת פינוי חטיבת קרקע מבוקשת באזור המרכז

בקרקע אשר שימשה עשרות שנים את מפעלי התעשיה הצבאית, נצר השרון מבצעת הליך לצורך טיפול ופינוי חומרים מזוהמים ונפיצים...

חשיבות עריכת תכנית אכיפה פנימית לתאגיד נוכח המגמות המשפטיות באכיפת דיני הסביבה

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

ביום 2 באוקטובר 2019 פורסמה הנחית פרקליט המדינה מס' 1.14 בדבר "מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד"...

אקולוגז, המפעל הצעיר מבקעת הירדן שישים קץ לעשן שריפות הגזם החקלאי

ד"ר נדב זיו, מנכ"ל אור פחם הארץ, מנהל מו"פ חברות פארק אור

תשמעו נתון מדהים, בשנת 2017 התקבלו במשרד להגנת הסביבה יותר מ-5,000 פניות בנוגע למפגעי זיהום אוויר כתוצאה משריפות פסולת והמספר הזה עולה משנה לשנה...

זיהום קרקע כפגם נסתר בעסקת מקרקעין

עו"ד איל עופר, ראש תחום איכות סביבה וקיימות, משרד תדמור לוי ושות'

לפי סקר שהוכן עבור משרדי האוצר והגנת הסביבה, בישראל יש כ-23,000 מוקדים של קרקע מזוהמת...

רבותיי- מהפך!
מהפכת האוטומציה של השדות הסולאריים כבר כאן!

ז'אן סממה, מנכ"ל אקופיה

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה המתרחשת בתעשיית האנרגיה העולמית. שחקני אנרגיה מובילים מרחיבים את יישום הטכנולוגיה הפוטוולטאית...

דן ליכטמן-מנכ"ל חברת פארק אריאל שרון:

"פארק אריאל שרון הוא תבנית נוף מולדתנו. הוא מהווה סמל לתיקון סביבתי ושיקום אקולוגי, מייצג עקרונות של צדק חברתי...

מיחזור כימי VS מיחזור מתקדם

מיחזור כימי מהווה נדבך חשוב בארגז הכלים של לוחמי איכות הסביבה. כטכנולוגיה משלימה למיחזור מכאני, היא תורמת לפתרון מגפת פסולת הפלסטיק העולמית.

המרכז להתייעלות במשאבים | שנת פעילות ראשונה

מצד אחד, פיתוח כלכלי הינו יעד חשוב בתעשייה, במיוחד בתעשייה היצרנית הישראלית המתאפיינת בפריון עבודה נמוך...

האם אנו ערוכים למשבר הבא? המהלכים להפיכת ה-ESG מהיערכות לסיכוני אקלים וסביבה לרגולציית חובה

שינוי האקלים והסיכון הסביבתי צובר תאוצה כגורם משמעותי בעיניהם של  משקיעים ובעלי עניין נוספים...